Navigation Menu+

חרבת קייאפה

על אם הדרך, בעמק האלה נמצא תל בשם חורבת קייאפה. התל עצמו נמצא כ-800 מ’ צפונית לכביש מס’  375 בקו אוירי, וכקילומטר מזרחית לכביש מס’ 38, ברום של 328 מ’ מעל גובה פני הים. התל נסקר בסוף המאה ה-19 לראשונה, בידי ריצ’רד קונדר והורטיו קיצ’נר,  במסגרת מחקרי הקרן לחקר פלסטין (PEF = Palestine Exploration Fund) הפועלת עד היום. בשנת 1992 סקר את התל יהודה דגן והתבררה גודלו וחשיבותו של התל ולאחריו בשנת 2001,חקר אותו צבי גרינהוט.

בין שנת 2007 לשנת 2011 חפרו במקום יוסי גרפינקל וסער גנור וממצאיהם הופכים את האתר לאחד החשובים בהבנת תחילתה של ממלכת יהודה. בתל נחשפות שלוש שכבות זמן עיקריות. הצעירה ביותר היא התקופה הרומית ביזנטית ובה היתה כנראה מצודה קטנה. השכבה שלפניה היא, מסוף התקופה  הפרסית עד תחילת התקופה ההלניסטית. ואילו הקדומה ביותר מתוארכת לסוף המאה האחת עשרה ולראשית המאה העשירית לפנה”ס. בחורבה נתגלתה מתקופה זו עיר מתוכננת היטב, מוקפת חומה מסיבית ובה חדרים (חומת סוגרים) ובה שני שערים, לכיוון דרום ולמערב. בתי המגורים היו צמודים לחומה. חרס ועליו כתב (אוסטרקון) כנעני קדום, אך עם מילים בעלות משמעות בעברית כגון “אל תעש”, “שפט” ו”מלך”, מצביעים על כך שאולי זו העדות הקדומה ביותר לכתב בעברית. בעיר נתגלו ממצאים רבים כגון כלי חרס לשימושים שונים, מזבח, כלי פולחן ועוד. להערכת החוקרים העיר התקיימה זמן קצר בלבד, כמה עשרות שנים ולאחר מכן נחרבה. ארכיטקטורת העיר מעידה על כך שזו היתה עיר יהודאית, מכיוון שרק ערים המזוהות כערי ממלכת יהודה נבנו כך ואילו ערים שהיו שייכות לעמים כפלישיתים וכנענים נבנו באופן שונה. בנוסף, לא נמצאו במקום צלמיות ופסלים וכן לא נמצאו עצמות חזיר שכן נמצאו באתרים לא יהודאיים.

לשיטתו של גרפינקל, על סמך ממצאים אלה ואחרים , ניתן לתארך את ראשיתה של ממלכת יהודה לתקופה זו, המזוהה עם מלכות דוד. העיר שוכנה במרחק קצר מתל צָפִית, היא גת הפלישתית ועל כן היוותה מעוז הגנה לחלק זה של הממלכה המתהווה. סיפור דוד וגלית בין אם קרה ובין אם לא, מצביע על חשיבותו של אזור זה מבחינה אסטרטגית.

על פי המסורת המקראית במאה העשירית לפנה”ס היתה מלכות דוד ממלכה מאוחדת. על פי חוקרים אחרים, ועקב מיעוט הממצאים מתקופה זו לא היתה ממלכה מאוחדת, כי אם ראשית התפתחה ממלכת ישראל בסוף המאה העשירית ואילו ממלכת יהודה החלה רק מאמצע המאה השמינית. גרפינקל אינו שולל, קיומה של מלכות מאוחדת או קיום מלכות ישראל במקביל, אך מציין שממצאי ח’ קייאפה מעידים על ראשיתה של מלכות ביהודה כבר בסוף המאה האחת עשרה. לטענתו ניתן לזהות את העיר כשעריים, המוזכרת במקרא כעיר בעמק האלה, ויש בה שני שערים. תארוך קיומה של העיר מקביל לתארוך הסיפור המקראי. (גרפינקל י’, התפתחות המערך היישובי בממלכת יהודה מראשיתה ועד חורבן הבית הראשון, קתדרה מס’ 143, ניסן תשע”ב, עמ’ 7- 44)

ב2012 נמצאה כתובת על קנקן המתוארכת לתק’ הברזל (סוף המאה ה11 תחילת 10 לפנה”ס).

על הכתובת ניתן היה לזהות את הכיתוב: “אשבעל בן בדע”.

במקרא מופיע בשם זה בנו של שאול. מכאן, לדעת החוקרים, מחזק שם זה את הטענה שהאתר הנו יהודאי ולא כנעני.

לפי החוקרים, חריטת הכתובת על הקנקן מעידה על מעמד חברתי גבוה.

Kyafa_Web

Submit a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *